מסכת תענית פרק ד

ד,א בשלושה פרקים בשנה, הכוהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום–בשחרית, במוסף, במנחה, ובנעילת שערים: בתענייות, ובמעמדות, וביום הכיפורים.

ד,ב ואלו הן המעמדות: לפי שנאמר "צו את בני ישראל, ואמרת אליהם: את קרבני לחמי לאישיי, ריח ניחוחי, תשמרו, להקריב לי במועדו" (במדבר כח,ב)–וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו; אלא שהתקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כוהנים, ושל לויים, ושל ישראל. הגיע זמן המשמר–כוהניו ולוייו עולים לירושלים, וישראל שבאותו המשמר מתכנסין לעריהם וקורים במעשה בראשית.