ד,ג ביום הראשון, "בראשית" (בראשית א,א) ו"יהי רקיע" (בראשית א,ו). בשני, "יהי רקיע" ו"ייקוו המים" (בראשית א,ט). בשלישי, "ייקוו המים" ו"יהי מאורות" (בראשית א,יד). ברביעי, "יהי מאורות" ו"ישרצו המים" (בראשית א,כ). בחמישי, "ישרצו המים" ו"תוצא הארץ" (בראשית א,כד). בשישי, "תוצא הארץ" ו"ויכולו השמיים והארץ, וכל צבאם" (בראשית ב,א). פרשה גדולה קורים אותה בשניים, וקטנה ביחיד–בשחרית ובמוסף; במנחה נכנסין וקורין על פיהם, כקורין את שמע. ערב שבת במנחה, לא היו נכנסין, מפני כבוד השבת.
ד,ד כל יום שיש בו הלל, אין בו מעמד בשחרית; קרבן מוסף, אין בנעילה; קרבן עצים, אין במנחה, דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי, כך היה רבי יהושוע שונה, קרבן מוסף, אין במנחה; קרבן עצים, אין בנעילה. חזר רבי עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי.