מסכת תרומות פרק ט
ט,א הזורע תרומה–שוגג, יופך; ומזיד, יקיים. ואם הביאה שליש–בין שוגג בין מזיד, יקיים; ובפשתן, מזיד יופך.
ט,ב וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה, ועניי ישראל ועניי כוהנים מלקטין: עניי ישראל מוכרין את שלהן לכוהנים בדמי תרומה, והדמים שלהן. אמר רבי טרפון אם כן, לא ילקטו אלא עניי הכוהנים, שמא ישכחו וייתנו לתוך פיהם; אמר לו רבי עקיבה, אם כן, לא ילקטו אלא טהורים.