טו,ד [ה] אחת אומרת מת, ואחת אומרת לא מת–זו שאמרה מת–תינשא, ותיטול כתובה; וזו שאמרה לא מת–לא תינשא, ולא תיטול כתובה. אחת אומרת מת, ואחת אומרת נהרג–רבי מאיר אומר, הואיל והן מכחישות זו את זו, הרי אלו לא יינשאו; רבי יהודה ורבי שמעון אומרין, הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים, הרי אלו יינשאו. עד אומר מת, ועד אומר לא מת, אישה אומרת מת, ואישה אומרת לא מת–הרי זו לא תינשא.

טו,ה [ו] האישה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, באת ואמרה מת בעלי–תינשא, ותיטול כתובה; וצרתה אסורה. הייתה בת ישראל לכוהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון; ורבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה–עד שתהא אסורה להינשא, ואסורה מלאכול בתרומה. [ז] אמרה מת בעלי, ואחר כך מת חמי–תינשא, ותיטול כתובה; וחמותה אסורה. הייתה בת ישראל לכוהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה–עד שתהא אסורה להינשא, ואסורה לאכול בתרומה.

טו,ו קידש אחת מחמש נשים, ואין ידוע איזו מהן קידש, וכל אחת ואחת אומרת אותי קידש–נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה–עד שייתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמישה בני אדם, ואין ידוע איזה מהן גזל, וכל אחד ואחד אומר אותי גזל–מניח את הגזילה ביניהם ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה–עד שישלם את הגזילה לכל אחד ואחד.