ד,ה מצוה בגדול לייבם; לא רצה, מהלכין על כל האחים. לא רצו–חוזרים אצל הגדול ואומרין לו, עליך מצוה, או חלוץ או יבם. [ו] תלה בקטן עד שיגדיל, ובגדול עד שיבוא ממדינת הים, ובחירש, ובשוטה–אין שומעין לו; אלא אומרין לו, עליך מצוה, או חלוץ או יבם.
ד,ו [ז] החולץ ליבמתו, הרי הוא כאחד מן האחים בנחלה; אם יש שם אב, הנכסים של אב. הכונס את יבמתו, זכה בנכסי אחיו. רבי יהודה אומר, בין כך ובין כך–אם יש שם אב, הנכסים של אב.