ז,ב בת ישראל שנישאת לכוהן, הכניסה לו בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל–הרי אלו יאכלו; בת כוהן שנישאת לישראל, הכניסה לו בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל–הרי אלו לא יאכלו. [ג] בת ישראל שנישאת לכוהן, ומת, והניחה מעוברת–לא יאכלו עבדיה בתרומה, מפני חלקו של עובר: שהעובר פוסל, ואינו מאכיל, דברי רבי יוסי. אמרו לו, מאחר שהעדות בנו על בת ישראל לכוהן, ועל בת כוהן לכוהן ומת והניחה מעוברת–לא יאכלו עבדיה בתרומה, מפני חלקו של עובר.
ז,ג [ד] העובר, והיבם, והאירוסין, והחירש, ובן תשע שנים ויום אחד–פוסלין, ולא מאכילין. ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו, ספק שהביא שתי שערות ספק שלא הביא, נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע איזה מהן מת ראשון–צרתה חולצת, ולא מתייבמת.
