ט,ה בת ישראל שנישאת לכוהן, תאכל בתרומה; מת, ולה ממנו בן–תאכל בתרומה. נישאת ללוי, תאכל במעשר; מת, ולה ממנו בן–תאכל במעשר. נישאת לישראל–לא תאכל לא בתרומה, ולא במעשר. מת בנה מישראל, תאכל במעשר; מלוי, תאכל בתרומה. מת בנה מכוהן–לא תאכל לא בתרומה, ולא במעשר.

ט,ו בת כוהן שנישאת לישראל, לא תאכל בתרומה; מת, ולה ממנו בן–לא תאכל בתרומה. נישאת ללוי, תאכל במעשר; מת, ולה ממנו בן–תאכל במעשר. נישאת לכוהן, תאכל בתרומה; מת, ולה ממנו בן–תאכל בתרומה. מת בנה מכוהן, לא תאכל בתרומה; מת בנה מלוי, לא תאכל במעשר. מת בנה מישראל, חוזרת אל בית אביה; ועל זו נאמר "ושבה אל בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל" (ויקרא כב,יג).