ג,יב [יא] ואלו לגנאי: בית גרמו, לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, לא רצו ללמד על מעשה הקטורת; הוגדס בן לוי, היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד; בן קמצר, לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר "זכר צדיק, לברכה" (משלי י,ז), ועל אלו נאמר "ושם רשעים, ירקב" (שם).

מסכת יומא פרק ד

ד,א טרף בקלפי, והעלה שני גורלות–אחד כתוב עליו לה’, ואחד כתוב עליו לעזאזל. אם של שם עלה בימינו–הסגן אומר לו, אישי כוהן גדול, הגבה ימינך; ואם בשמאלו עלה, ראש בית אב אומר לו, אישי כוהן גדול, הגבה שמאלך. נתנם על שני השעירים ואומר, לה’ חטאת; רבי ישמעאל אומר, לא היה צריך לומר חטאת, אלא לה’. והם עונין אחריו, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.