ד,ד האומר לשלוחו צא ותרום, תורם כדעתו של בעל הבית. אם אינו יודע דעתו של בעל הבית–תורם בבינונית, אחד מחמישים. פחת עשרה או הוסיף עשרה, תרומתו תרומה; אם נתכוון להוסיף אפילו אחת, אין תרומתו תרומה.
ד,ה המרבה בתרומה–רבי אליעזר אומר, אחד מעשרה, כתרומת מעשר; יתר מכן, יעשנה תרומת מעשר למקום אחר. רבי ישמעאל אומר, מחצה חולין ומחצה תרומה. רבי טרפון ורבי עקיבה אומרין, עד שישייר שם חולין.