ה,ט סאה תרומה שנפלה למאה, טחנן ופחתו–כשם שפחתו החולין, כך פחתה התרומה, ומותר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, טחנן והותירו–כשם שהותירו החולין, כך הותירה התרומה, ואסור; ואם ידוע שחיטים של חולין יפות מחיטים של תרומה, מותר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כך נפלו שם חולין–אם שוגג, מותר; ואם מזיד, אסור.
מסכת תרומות פרק ו
ו,א האוכל תרומה שוגג, משלם קרן וחומש. אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך, אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה–משלם חומשה, וחומש חומשה. ואינו משלם תרומה, אלא חולין מתוקנין; והן נעשין תרומה, והתשלומין תרומה. ואם רצה הכוהן למחול, אינו מוחל.