All posts by Kollel Makarov Website

Rav’s Audio Beitzah 1:5, 1:6

א,ה בית שמאי אומרין, אין מסלקין את התריסין ביום טוב; בית הלל מתירין אף להחזיר. בית שמאי אומרין, אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר; בית הלל מתירין. בית שמאי אומרין, אין נותנין את העור לפני בית הדריסה, ולא יגביהנו, אלא אם כן יש עימו בשר; ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרין, אין מוציאין לא את הקטן, ולא את הלולב, ולא את ספר התורה לרשות הרבים; ובית הלל מתירין.

א,ו בית שמאי אומרין, אין מוליכין חלה ומתנות לכוהן ביום טוב, בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום; ובית הלל מתירין. אמרו בית שמאי לבית הלל גזירה שווה, חלה ומתנות מתנה לכוהן, ותרומה מתנה לכוהן–כשם שאין מוליכין את התרומה, כך לא יוליכו את המתנות. אמרו להם בית הלל, לא, אם אמרתם בתרומה, שאינו זכאי בהרמתה–תאמרו במתנות, שהוא זכאי בהרמתם.

Rav’s Audio Beitzah 1:3, 1:4

א,ג בית שמאי אומרין, אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון; ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרין, לא ייטול, אלא אם כן ניענע בו מבעוד יום; ובית הלל אומרין, עומד ואומר זה וזה אני נוטל.

א,ד זימן שחורים ומצא לבנים, לבנים ומצא שחורים, שניים ומצא שלושה–אסורין; שלושה ומצא שניים, מותרין. בתוך הקן ומצא לפני הקן, אסורין; ואם אין שם אלא הם, הרי אלו מותרין.

New Mesechta Beitzah 1:1, 1:2

מסכת ביצה פרק א

א,א ביצה שנולדה ביום טוב–בית שמאי אומרין, תאכל; ובית הלל אומרין, לא תאכל. בית שמאי אומרין, שאור כזית וחמץ ככותבת; ובית הלל אומרין, זה וזה כזית.

א,ב השוחט חיה ועוף ביום טוב–בית שמאי אומרין, יחפור בדקר ויכסה. בית הלל אומרין, לא ישחוט, אלא אם כן היה לו עפר מוכן. מודים, שאם שחט, שיחפור בדקר ויכסה; ושאפר הכירה מוכן.

Rav’s Audio Sukah 5:6, 5:7, 5,8

ה,ד [ו] ביום טוב הראשון של חג, היו שם שלושה עשר פרים, ואילים שניים, ושעיר אחד; נשתיירו שם ארבעה עשר כבשים, לשמונה משמרות. ביום הראשון, שישה מקריבים שניים שניים, והשאר אחד אחד. בשני, חמישה מקריבים שניים שניים, והשאר אחד אחד. בשלישי, ארבעה מקריבים שניים שניים, והשאר אחד אחד. ברביעי, שלושה מקריבים שניים שניים, והשאר אחד אחד. בחמישי, שניים מקריבים שניים שניים, והשאר אחד אחד. בשישי, אחד מקריב שניים, והשאר אחד אחד. בשביעי, יד כולם שווה. בשמיני, חזרו לפיס כרגלים. אמרו, מי שהיה מקריב פרים היום–לא היה מקריב למחר, אלא חוזרים חלילה.

ה,ה [ז] בשלושה פרקים בשנה, היו כל המשמרות שווים באימורי הרגלים, ובחילוק לחם הפנים. ובעצרת אומרים, הא לך מצה הא לך חמץ, הא לך מצה הא לך חמץ. משמר שזמנו קבוע–הוא מקריב תמידים, נדרים ונדבות, וכל קרבנות הציבור: הוא מקריב את הכול. בזמן שיום טוב סמוך לשבת, בין מלפניה בין מלאחריה–היו כל המשמרות שווים בחילוק לחם הפנים.

ה,ו [ח] חל יום אחד להפסיק בינתיים–משמר שזמנו קבוע–הוא נוטל עשר חלות, והמתעכב נוטל שתיים. ובשאר כל השנה–הנכנס נוטל שש, והיוצא נוטל שש; רבי יהודה אומר, הנכנס נוטל שבע, והיוצא נוטל חמש. הנכנסים חולקין בצפון, והיוצאין חולקין בדרום. בלגה לעולם חולקת בדרום, טבעתה קבועה, וחלונה סתומה.

Schedule

The Rav will be resuming his Shabbos morning Tefillah Shiur next week iyh at 8:45

Parshas Bereishis

Hadlakas Neiros: 6:13 PM

Mincha: 6:23 PM

Shabbos

Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush sponsored by Dr and Mrs Weber Lezecher Nishmas Meir Ben Chanoch

Rav’s Halacha Shiur: 5:35 PM

Mincha: 6:05 PM followed by Shalosh Seudos

Maariv: 7:20 PM

Schedule this week:

Shachris Sunday 8:30 AM
Shachris Monday-Friday 7:00 AM
Mincha Maariv: 6:15 PM
Maariv: 9:50 PM

Rav’s Audio 5:4, 5:5

[ד] חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות, ואומרין לפניהם דברי תושבחות. והלויים בכינורות ובנבלים ובמצלתיים ובכל כלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת הנשים, כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהילים, שעליהם הלויים עומדים ואומרים בשיר. עמדו שני כוהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת הנשים, ושתי חצוצרות בידם. קרא הגבר, תקעו והריעו ותקעו; הגיעו למעלה עשירית, תקעו והריעו ותקעו; הגיעו לעזרה, תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעין והולכין, עד שמגיעין לשער היוצא למזרח. הגיעו לשער היוצא למזרח–הפכו פניהם למערב ואמרו, אבותינו היו במקום הזה "אחוריהם אל היכל ה’, ופניהם קדמה, והמה משתחוויתם קדמה, לשמש" (יחזקאל ח,טז); ואנו, ליה עינינו. רבי יהודה אומר, שונים אותה לומר, ואנו ליה, וליה עינינו.

ה,ג [ה] אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש, ולא מוסיפים על ארבעים ושמונה. בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעה–שלוש לפתיחת שערים, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים. ולמוספין, מוסיפין עוד תשע. ולערב השבת, מוסיפין עוד שש–שלוש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלוש להבדיל בין קודש לחול. ערב שבת שבתוך החג, היו שם ארבעים ושמונה תקיעות–שלוש לפתיחת שערים, ושלוש לשער העליון, ושלוש לשער התחתון, ושלוש למילוי המים, ושלוש על גבי המזבח, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין, ושלוש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלוש להבדיל בין קודש לחול.