א,ג איזו היא עיר גדולה, כל שיש בה עשרה בטלנין; פחות מכן, הרי זה כפר. באלו אמרו, מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי הכוהנים, ותשעה באב, חגיגה, והקהל–מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין, מותרין בספד ובתענית ובמתנות לאביונים. אמר רבי יהודה, אימתיי, במקום שנכנסין בשני ובחמישי; אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי, קורין אותה בזמנה.

א,ד קראו את המגילה באדר הראשון, ונתעברה השנה–קורין אותה באדר השני; אין בין אדר הראשון לאדר השני, אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים.

Asarah B’Teves Schedule

Fast Begins: 6:02 AM

Shachris: 7:00 AM
Mincha: 4:10 PM
1st Maariv: 5:06 PM

Fast Ends: 5:16 PM (45 min)
2nd Maariv: 9:50 PM

מסכת מגילה פרק א

א,א מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלושה עשר, בארבעה עשר, ובחמישה עשר–לא פחות ולא יתר. כרכים המוקפים חומה מימות יהושוע בן נון, קורין בחמישה עשר; כפרים ועיירות גדולות, קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה.

א,ב כיצד: חל להיות בשני–כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפין חומה למחר. חל להיות בשלישי או ברביעי–כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות בחמישי–כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות בערב שבת–כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום. חל להיות בשבת–כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה, ומוקפות חומה למחר. חל להיות לאחר שבת–כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר.

[ז] שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה–אסורים מלספר, ומלכבס; ובחמישי, מותרין מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר, ולא ישתה יין; רבן שמעון בן גמליאל אומר, ישנה. רבי יהודה מחייב בכפיית המיטה, ולא הודו לו חכמים.

ד,ז [ח] אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. וכל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחונות בכרמים. וכך הן אומרות, שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך; אל תיתן עיניך בנואי, אלא תן עיניך במשפחה. וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה–בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו" (שיר השירים ג,יא): "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש. יהי רצון שייבנה בימינו.

To My Fellow Makarov Mispallim,

Just a follow up to my Chai Lifeline fundraising. I’ll be IYH running another half marathon and trying to raise $10,000.Thanks so much for those that have contributed so far!
For those who can take a moment out of their busy day to help contribute today would be greatly appreciated as I’m probably behind my fundraising from where was last year this time. All contributions are greatly appreciated. Link is below. Thanks so much!!

-Rosy (Eli Rosengarten)

https://www.teamlifeline.org/team-lifeline-miami-2018/elirosengarten

ד,ה זמן עצי הכוהנים והעם, תשע: באחד בניסן, בני ארח בן יהודה; בעשרים בתמוז, בני דויד בן יהודה; בחמישה באב, בני פרעוש בן יהודה; בשבעה בו, בני יונדב בן רכב; בעשרה בו, בני סנאה בן בנימין; בחמישה עשר בו, בני זתואל בן יהודה–ועימהם הכוהנים והלויים, וכל מי שטעה שבטו, ובני גונבי עלי, ובני קוצעי קציעות; בעשרים בו, בני פחת מואב בן יהודה; בעשרים באלול, בני עדין בן יהודה; באחד בטבת, שבו בני פרעוש שנייה. באחד בטבת, לא היה בו מעמד, שהיה בו הלל, וקרבן מוסף וקרבן עצים.

ד,ו חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז–נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל; בתשעה באב–נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשנייה, ונלכדה בית תור, ונחרשה העיר. משנכנס אב, ממעטין בשמחה. [ז] שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה–אסורים מלספר, ומלכבס; ובחמישי, מותרין מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר, ולא ישתה יין; רבן שמעון בן גמליאל אומר, ישנה. רבי יהודה מחייב בכפיית המיטה, ולא הודו לו חכמים.

Parshas Vayigash

Hadlakas Neiros: 4:11 PM

Mincha: 4:21 PM

The Rav invites the Oilem to and oneg from 7:45 PM – 9:45 PM Friday night in his home, 1521 East 31st Street (Bet Kings Highway and Ave P)

Shabbos

Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush (sponsorship available)

Mincha: 4:05 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)

Maariv: 5:20 PM

Avos Ubanim: 6:30 PM (sponsorship available)

Schedule this week:

Shachris Sunday 8:30 AM

Shchris Monday-Friday: 7:00 AM

Mincha Maariv: 4:20 PM
Maariv: 9:50 PM

The Rav invites the Oilem to an Oneg in his home tonight iyh from 7:45 PM – 9:45 PM. The Rav’s address is 1521 east 31st Street (bet Kings Highway and P)

ד,ג ביום הראשון, "בראשית" (בראשית א,א) ו"יהי רקיע" (בראשית א,ו). בשני, "יהי רקיע" ו"ייקוו המים" (בראשית א,ט). בשלישי, "ייקוו המים" ו"יהי מאורות" (בראשית א,יד). ברביעי, "יהי מאורות" ו"ישרצו המים" (בראשית א,כ). בחמישי, "ישרצו המים" ו"תוצא הארץ" (בראשית א,כד). בשישי, "תוצא הארץ" ו"ויכולו השמיים והארץ, וכל צבאם" (בראשית ב,א). פרשה גדולה קורים אותה בשניים, וקטנה ביחיד–בשחרית ובמוסף; במנחה נכנסין וקורין על פיהם, כקורין את שמע. ערב שבת במנחה, לא היו נכנסין, מפני כבוד השבת.

ד,ד כל יום שיש בו הלל, אין בו מעמד בשחרית; קרבן מוסף, אין בנעילה; קרבן עצים, אין במנחה, דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי, כך היה רבי יהושוע שונה, קרבן מוסף, אין במנחה; קרבן עצים, אין בנעילה. חזר רבי עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי.

מסכת תענית פרק ד

ד,א בשלושה פרקים בשנה, הכוהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום–בשחרית, במוסף, במנחה, ובנעילת שערים: בתענייות, ובמעמדות, וביום הכיפורים.

ד,ב ואלו הן המעמדות: לפי שנאמר "צו את בני ישראל, ואמרת אליהם: את קרבני לחמי לאישיי, ריח ניחוחי, תשמרו, להקריב לי במועדו" (במדבר כח,ב)–וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו; אלא שהתקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כוהנים, ושל לויים, ושל ישראל. הגיע זמן המשמר–כוהניו ולוייו עולים לירושלים, וישראל שבאותו המשמר מתכנסין לעריהם וקורים במעשה בראשית.