~Still need sponsor for Shalosh Seudos. Please let us know if you would like to sponsor.
~The Rav will be not be giving any Shiurim this Shabbos
Hadlakas Neiros: 4:12 PM
Mincha: 4:22 PM
Reminder to Repeat Shema
Shabbos
Shachris: 9:00 AM, followed by Kiddush sponsored by Dr and Mrs Menachem Kirschenbaum Lezecher Nishmas Chaim Elazr Ben Azriel
Sof Zman Kriah Shema: MA: 8:57 AM Gra: 9:33 AM
Mincha: 4:05 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)
Maariv: 5:21 PM
Avos Ubanim: 6:30 PM sponsored by Mr and Mrs Avrumie Kiffel
Schedule During Week
Sunday: 7:45 and 8:30 AM
Monday-Friday 6:15 AM, 7:00 AM, and 8:00 AM
Mincha Maariv: 4:20 PM
Maariv: 8:15 PM and 9:30 PM
א,ה באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום–אפילו מאה, כולם ייהרגו; רבי יהודה אומר, איסטסיס היא זו, אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד.
א,ו אין העדים הזוממין נהרגין, עד שייגמר הדין–שהרי הצדוקיים אומרין, עד שייהרג, שנאמר "נפש, תחת נפש" (שמות כא,כג). אמרו להם חכמים, והרי כבר נאמר "ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו" (דברים יט,יט), והרי אחיו קיים. אם כן למה נאמר "נפש, תחת נפש", יכול משעה שקיבלו עדותן ייהרגו: תלמוד לומר, "נפש, תחת נפש"–הא אינן נהרגין, עד שייגמר הדין.
א,ג מעידים אנו את איש פלוני, שהוא חייב מלקות ארבעים–נמצאו זוממין, לוקין שמונים: משום "לא תענה בריעך עד שקר" (שמות כ,יב), ומשום "ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו" (דברים יט,יט), דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, אין לוקין אלא ארבעים. משלשין בממון, ואין משלשין במכות. כיצד: העידוהו שהוא חייב לחברו מאתיים זוז–נמצאו זוממין, משלשין ביניהן; העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים–נמצאו זוממין, כל אחד ואחד לוקה ארבעים.
א,ד אין העדים נעשין זוממין, עד שיזימו את עצמן. כיצד: אמרו מעידים אנו את איש פלוני, שהרג את הנפש–אמרו להן היאך אתם מעידים, שהרי הנהרג או ההורג היה עימנו אותו היום במקום פלוני–אין אלו זוממין; אבל אם אמרו להן היאך אתם מעידים, שהרי אתם הייתם עימנו באותו היום במקום פלוני–הרי אלו זוממין, ונהרגין על פיהן.
א,א כיצד העדים נעשין זוממין: מעידים אנו את איש פלוני, שהוא בן גרושה או בן חלוצה–אין אומרין יעשה זה בן גרושה ובן חלוצה תחתיו, אלא לוקה ארבעים. מעידים אנו את איש פלוני, שהוא חייב לגלות–אין אומרין יגלה זה תחתיו, אלא לוקה ארבעים. מעידים אנו את איש פלוני, שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובה, והלוא בין היום בין למחר, סופו ליתן לה כתובה–אומרין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו, שאם נתאלמנה או נתגרשה, ואם מתה, יירשנה בעלה.
א,ב מעידים אנו את איש פלוני, שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנן מכאן ועד שלושים יום, והוא אומר מכאן ועד עשר שנים–אומרין כמה אדם רוצה ליתן ויהא אלף זוז בידו, בין נותנן מכאן ועד שלושים יום ובין נותנן מכאן ועד עשר שנים. [ב] מעידים אנו את איש פלוני, שהוא חייב לחברו מאתיים זוז–נמצאו זוממין, לוקין ומשלמין, שלא השם המביאן לידי מכות, מביאן לידי תשלומין, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, כל המשלם אינו לוקה.
יא,ד אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו, ולא בבית דין שביבנה; אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל, וממיתין אותו ברגל–שנאמר "וכל העם, ישמעו וייראו" (דברים יז,יג), דברי רבי עקיבה. רבי יהודה אומר, אין מענין דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין לכל המקומות, איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין.
יא,ה ונביא השקר–המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו. אבל הכובש את נבואתו, והמוותר על דברי הנביא, ונביא שעבר על דברי עצמו–מיתתן בידי שמיים, שנאמר "אנוכי, אדרוש מעימו" (דברים יח,יט).
יא,ו המתנבא בשם עבודה זרה ואומר, כך אמרה עבודה זרה–אפילו כיוון את ההלכה לטמא את הטמא, ולטהר את הטהור. הבא על אשת איש–כיון שנכנסה לרשות הבעל לנישואין, אף על פי שלא נבעלה–הבא עליה, הרי זה בחנק. וזוממי בת כוהן ובועלה–הא כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כוהן ובועלה.
יא,ב זקן ממרא על פי בית דין, שנאמר "כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע" (דברים יז,ח). שלושה בתי דינין היו שם–אחד על פתח הר הבית, ואחד על פתח העזרה, ואחד בלשכת הגזית. באים לזה שעל פתח הר הבית, ואומר כך דרשתי וכך דרשו לי חבריי, כך לימדתי וכך לימדו לי חבריי. אם שמעו, אמרו להן; ואם לאו, באים לזה שעל פתח העזרה, ואומר כך דרשתי וכך דרשו לי חבריי, כך לימדתי וכך לימדו לי חבריי. אם שמעו, אמרו להן; ואם לאו, אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית–שמשם תורה יוצאה לכל ישראל, שנאמר "מן המקום ההוא, אשר יבחר ה’" (דברים יז,י). חזר לעירו, ושנה ולימד כדרך שהוא למוד–פטור; ואם הורה לעשות, חייב–שנאמר "והאיש אשר יעשה בזדון, לבלתי שמוע אל הכוהן . . ." (דברים יז,יב), אינו חייב עד שיורה לעשות. תלמיד שהורה לעשות, פטור–נמצא חומרו קולו.
יא,ג חומר בדברי סופרים מדברי תורה: האומר אין תפילין, לעבור דברי תורה–פטור; חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים–חייב.
~Still need sponsor for Shalosh Seudos. Please let us know if you would like to sponsor.
~The Rav will be having at Oneg at his house tonight at 8:30 PM
Rav’s Tefillah Shiur: 8:45 AM
Shachris: 9:00 AM, followed by Kiddush at the JCC given by Mr and Mrs Eli Yoivitz in honor of the Bar Mitzvah of their son, Noach
Sof Zman Kriah Shema: MA: 8:53 AM Gra: 9:29 AM
Mincha: 4:05 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)
Maariv: 5:19 PM
Avos Ubanim: 6:30 PM sponsored by mr and Mrs Shloime Greenstein
Schedule During Week
Sunday: 7:45 and 8:30 AM
Monday-Friday 6:15 AM, 7:00 AM, and 8:00 AM
Mincha Maariv: 4:20 PM
Maariv: 8:15 PM and 9:30 PM
We will be resuming sending daily mishnayos from the Rav. We will finish off the last few Mishnyos of Medechatas Sanhedrin and will then continue with a new Mesechata in the coming days (Maakos)
י,ו "ואת כל שללה, תקבוץ אל תוך רחובה" (דברים יג,יז). אם אין לה רחוב, עושין לה רחוב; היה רחובה חוצה לה, כונסין אותו לתוכה: שנאמר "אל תוך רחובה". "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה" (שם)–"שללה", ולא שלל שמיים; מכאן אמרו, ההקדשות שתוכה ייפדו, ותרומות ירקבו, מעשר שני וכתבי הקודש ייגנזו. "כליל, לה’ אלוהיך" (שם)–אמר רבי שמעון, אם עושה אתה דין בעיר הנידחת, מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפניי. "והייתה תל עולם, לא תיבנה עוד" (שם)–לא תעשה אפילו גינות ופרדסים, דברי רבי יוסי הגלילי; ורבי עקיבה אומר, "לא תיבנה עוד", לכמות שהייתה–אינה נבנית, אבל נעשית היא גינות ופרדסים. "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם–למען ישוב ה’ מחרון אפו, ונתן לך רחמים וריחמך והרבך" (דברים יג,יח)–כל זמן שרשעים בעולם, חרון אף בעולם; אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם.
מסכת סנהדרין פרק יא
יא,א אלו הן הנחנקין–המכה אביו ואימו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה, והבא על אשת איש, וזוממי בת כוהן ובועלה. המכה אביו ואימו–אינו חייב, עד שיעשה בהם חבורה. זה חומר במקלל מבמכה–שהמקלל לאחר מיתה, חייב; והמכה לאחר מיתה, פטור. וגונב נפש מישראל–אינו חייב, עד שיכניסנו לרשותו; רבי יהודה אומר, וישתמש בו, שנאמר "והתעמר בו, ומכרו" (דברים כד,ז). הגונב את בנו–רבי יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין. גנב מי שחצייו עבד, וחצייו בן חורין–רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.