ב,ז שניים שקידשו שתי אחיות, זה אינו יודע לאיזו קידש, וזה אינו יודע לאיזו קידש–זה נותן שניים גיטים, וזה נותן שני גיטים. מתו, לזה אח ולזה אח–זה חולץ לשתיהן, וזה חולץ לשתיהן. לזה אחד, ולזה שניים–היחידי חולץ לשתיהן; והשניים–אחד חולץ, ואחד מייבם. אם קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם. לזה שניים, ולזה שניים–אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת, אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה, ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה. קדמו שניים וחלצו–לא ייבמו השניים, אלא אחד חולץ ואחד מייבם. אם קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם.
ב,ח מצוה בגדול לייבם; ואם קדם הקטן, זכה. הנטען על השפחה ונשתחררה, ועל הנוכרית ונתגיירה–הרי זה לא יכנוס; ואם כנס, אין מוציאין מידו. הנטען על אשת איש, והוציאה מתחת ידו–אף על פי שכנס, יוציא.
