,ז שיעור אתרוג קטן–רבי מאיר אומר, כאגוז; רבי יהודה אומר, כביצה. והגדול–כדי שיאחז שניים בידו אחת, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר, אפילו בשתי ידיו.

ג,ח אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר, אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר, מעשה באנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימונות של זהב. [ט] ובאיכן היו מנענעין: ב"הודו לה’" (תהילים קיח,א; תהילים קיח,כט) תחילה וסוף, וב"אנא ה’, הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), כדברי בית הלל; בית שמאי אומרים, אף ב"אנא ה’, הצליחה נא" (שם). אמר רבי עקיבה, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושוע, שכל העם מטרפין את לולביהם, והם לא ניענעו אלא ב"אנא ה’, הושיעה נא" בלבד. מי שבא בדרך, ולא היה בידו לולב–כשייכנס לביתו, ייטול על שולחנו. ואם לא נטל בשחרית–ייטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב. [י] מי שהיה עבד או אישה או קטן מקרין אותו, עונה אחריהם מה שהם אומרין; ותהי לו מארה. ואם היה גדול מקרא אותו, עונה אחריו הללו יה.

ג,ט [יא] מקום שנהגו לכפול, יכפול; לפשוט, יפשוט. לברך אחריו, יברך. הכול כמנהג המדינה. הלוקח לולב מחברו בשביעית–נותן לו אתרוג מתנה, שאינו רשאי ליקחו בשביעית.

ג,י [יב] בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש; ושיהא יום הנף, כולו אסור

ג,ז שיעור אתרוג קטן–רבי מאיר אומר, כאגוז; רבי יהודה אומר, כביצה. והגדול–כדי שיאחז שניים בידו אחת, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר, אפילו בשתי ידיו.

ג,ח אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר, אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר, מעשה באנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימונות של זהב. [ט] ובאיכן היו מנענעין: ב"הודו לה’" (תהילים קיח,א; תהילים קיח,כט) תחילה וסוף, וב"אנא ה’, הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), כדברי בית הלל; בית שמאי אומרים, אף ב"אנא ה’, הצליחה נא" (שם). אמר רבי עקיבה, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושוע, שכל העם מטרפין את לולביהם, והם לא ניענעו אלא ב"אנא ה’, הושיעה נא" בלבד. מי שבא בדרך, ולא היה בידו לולב–כשייכנס לביתו, ייטול על שולחנו. ואם לא נטל בשחרית–ייטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב. [י] מי שהיה עבד או אישה או קטן מקרין אותו, עונה אחריהם מה שהם אומרין; ותהי לו מארה. ואם היה גדול מקרא אותו, עונה אחריו הללו יה.

Parnas Hachodesh for the month of Elul is sponsored anonymously Lezecher Nishmas Yosef Melech Ben Mordechai Meir

Utilities for the month of Elul is sponsored by Mr and Mrs Menachem Socholowski

ג,ה אתרוג הגזול והיבש, פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול. של ערלה, פסול. של תרומה טמאה, פסול. ושל טהורה, לא ייטול; ואם נטל, כשר. של דמאי–בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. של מעשר שני בירושלים, לא ייטול; ואם נטל, כשר.

ג,ו עלת חזזית על רובו, ניטלה פטומתו, ניקב, נקלף, נסדק, חסר כל שהוא–פסול; עלת חזזית על מיעוטו, ניטל עוקצו, ניקב ולא חסר כל שהוא–כשר. אתרוג הכושי, פסול. הירוק ככרתן–רבי מאיר מכשיר, ורבי יהודה פוסל.

Juts a reminder that the Hachnasas Sefer Torah begins in about 15 minutes

ג,ג ערבה גזולה ויבשה, פסולה. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסולה. נקטם ראשה, נפרצו עליה, והצפצפת–פסולה. כמושה, או שנשרו מקצת עליה, ושל בעל–כשרה.

ג,ד רבי ישמעאל אומר, שלושה הדסים ושתי ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד–אפילו שניים קטומין, ואחד שאינו קטום; רבי טרפון אומר, אפילו שלושתן קטומין. רבי עקיבה אומר, כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת.

The Shul recently installed a yartzeit memorial board. If you would like to reserve a plaque, please reply to this email with the information (name, date). The easiest format would be for you to write the information and send us a picture. A proof will be sent to you before the plaque is ordered. Each plaque will cost $360.

The times for writing the Letter in the Sefer tomorrow will be texted to each person. If you have not yet responded and would like to write a letter, please email back as soon as possible. As a reminder, if you plan on writing a letter then you must go to the Mikvah. If not, then you can still hold the Sofers hand as he writes a letter.

Attached is the Vort info for Avrahum Moshe Hoch

מסכת סוכה פרק ג

ג,א לולב הגזול והיבש, פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול. נקטם ראשו, נפרצו עליו–פסול; נפרדו עליו, כשר. רבי יהודה אומר, יאגדנו מלמעלן. וציני הר הברזל, כשרות. וכל לולב שיש בו שלושה טפחים, כדי לנענע בו–כשר.

ג,ב הדס הגזול והיבש, פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול. נקטם ראשו, נפרצו עליו, או שהיו ענביו מרובות מעליו–פסול; ואם מיעטן, כשר. ואין ממעטין ביום טוב.